סגנונו של דגה מאופיין בבחירת נקודות מבט לא רגילות לציור וכן ציורו מושפע במיוחד מיצירותיהם של האמנים ז'אן אוגוסט דומיניק אנגר ואז'ן דלקרואה. דגה צייר נשים, כובענים, כובסות, ובעיקר אנשים קשי יום ופועלים. כמו כן גם צייר סוסים ובעיקר הוא מזוהה עם ציורי רקדניות. הוא נותן דגש למימד הפיזי של הדמויות אותן צייר, הבלרינות משקפות תנועה קלילה וזורמת על ידי גופניות אתלטית, בעוד ציורי הכובסות שלו מציגות גופניות כבדה ומוצקה. מאוחר יותר דגה צייר נשים המייבשות את גופן במגבת ומסרקות את שערן לאחר הרחצה. תחילת יצירתו היא נטורליסטית ובמשך הזמן ציוריו הופכים יותר ויותר מופשטים. כל חייו דגה צייר בביתו, מעדיף לצייר בסטודיו שלו, כשהדמות האנושית היא הנושא העיקרי של ציוריו.
