העץ שצייר ואן גוך היה רק שתיל קטן ושברירי. אבל מילא את כל אורכו ורוחבו של הבד בו, מה שנותן לעץ משהו מלכותי. ואן גוך למד טכניקה זו של בידוד, הגדלה והקדמת מרכיב יחיד של נוף מחיתוכי עץ יפניים. הוא אהב מאוד הדפסים יפניים וכל הזמן ניסה להטמיע אותם בציוריו. זה היה שיא האביב. ואן גוך אמר שיש לו שישה ציורים..